המכביה היא ספינת הדגל של מכבי תנועה עולמית
מכבי תנועה עולמית הינה תנועת הספורט היהודית הגדולה והוותיקה בעולם, הפועלת במעל 5 יבשות ו- 60 מדינות, ולה 450 מועדונים ו- 400,000 חברים. מועדון מכבי הראשון בעולם (שהיה גם מועדון הספורט היהודי הראשון בעולם) נוסד בשנת 1895 בקונסטנטינופול שבתורכיה (איסטנבול של ימינו) כאשר נאסר על קבוצה של מתעמלים יהודים להצטרף למועדון הספורט המקומי מטעמים אנטישמיים. אותם מתעמלים לא אמרו נואש, והחליטו להקים מועדון ספורט יהודי משלהם. המועדון זכה להצלחה מרובה ובעקבותיו קמו מועדוני ספורט יהודים בכל רחבי אירופה, כשהבולטים שביניהם היו: "הכח וינה"; "בר-כוכבא ברלין"; "הגיבור פראג" ועוד. מאירופה התרחבה התנועה לאמריקה הלטינית, צפון אמריקה, אוסטרליה, דרא"פ וכמובן ישראלץ מכבי תנועה עולמית נוסדה בשנת 1921 בקרלסבד בקונגרס הציוני ה-12.
מטרותיה ויעדיה של מכבי תנועה עולמית הן חיזוקו של העם היהודי כגוף לאומי, תוך הדגשת מרכזיותה של ישראל בחיי העם היהודי ודאגה להמשכיותן וחיזוקן של קהילות יהודיות ברחבי העולם. כל זאת באמצעות פעילות קהילתית ענפה בתחומי החינוך, התרבות והספורט - כמאמר הפתגם נפש בריאה בגוף בריא
כיום מרכזי מכבי ברחבי העולם משמשים לא רק כמרכזי ספורט אלא גם כמרכזים קהילתיים. במרכזים אלו פועלת גם 'מכבי צעיר' - תנועת הנוער הבילנאומית של 'מכבי תנועה עולמית' המספקת לנוער תכנים חינוכיים, ציוניים וספורטיבים כאחד
אחת מפעולות השיא של 'מכבי תנועה עולמית' הינה 'המכביה', אירוע הספורט ה-3 בגודלו בעולם, שמתקיים כל 4 שנים בישראל ושהוא אירוע הספורט היהודי הגדול ביותר בעולם. המכביה מביאה יחד ספורטאים יהודיים מכל העולם לאירוע אחד המשלב ציונות וספורט
משרדי 'מכבי תנועה עולמית' ממוקמים בכפר המכביה ברמת גן, ישראל. לוועד המנהל של מכבי תנועה עולמית נבחרים 92 חברי ועד מנהל מפדרציות מכבי השונות ברחבי העולם. במכבי תנועה עולמית פועלים אלפי מתנדבים וחברים מסורים, מה שהופך את מכבי תנועה עולמית לאחד מהארגונים היהודיים הגדולים ברחבי העולם המפיצים מסר של אחדות ושימור העם היהודי
המכביה
בראשית היה הרעיון...
הוא צץ במוחו של נער יהודי בן 15, יוסף יקותיאלי, אשר עקב אחר המשחקים האולימפיים בשטוקהולם בשנת 1912. נושא זה הטריד את מנוחתו במשך 10 שנים, עד אשר הפך לתכנית מפורטת. דרושות היו 10 שנים נוספות של התרוצצויות, השתדלויות אין סוף ומאמצים רבים, כולל התדפקות על דלתותיהם של מושלים, מזכירים, פקידי מדינה, רשויות וחברים קרובים - עד שהתכנית, אשר נראתה לרבים נועזת ויומרנית מדי, תקרום עור וגידים ותהיה לעובדה!
בשנת 1928 הגיש יקותיאלי למנחם אוסישקין, נשיא הקרן הקיימת, הצעה: קיום כינוס ראשון של ספורטאים מכל מרכזי מכבי בעולם בשנת 1932. השנה נקבעה כי הייתה בעלת עיתוי סמלי- 1,800 שנה למרד בר-כוכבא.
תנועת המכבי העולמית הייתה טרודה באותם ימים בצורך ליצור גוף מייצג בספורט הארץ-ישראלי, אשר יוכר ע"י המוסדות הבינלאומיים ויאפשר ייצוג רשמי של ספורטאים מא"י באירועים בינלאומיים חשובים. היה ברור, כי אי-אפשר לארגן מכביה ללא אישור התאחדויות הספורט הבינלאומיות, אשר קיבלו לשורותיהן מדינות בלבד. רק בשנת 1928, לאחר שהוקמה ההתאחדות לכדורגל וזכתה להכרת מרבית הגופים הבינלאומיים, נסללה הדרך לארגון המכביה הראשונה בא"י.
בתחילה נקראה המכביה "המכביאדה". הוחלט כי היא תיערך בפרקי זמן קבועים, כדוגמת המשחקים האולימפיים, ויקחו בה חלק חברי ההסתדרות העולמית מכבי. המטרה הייתה לארגן משחקים עולמיים עבריים, בהם יבחנו האגודות את כוחן ויכינו עצמן לתחרויות בינלאומיות אולימפיות, במקביל להאדרת עבודת הספורט של בני-הנוער העברי.
ויכוחים ומכשולים ליוו את הדרך ל"מכביאדה", לצד חילוקי-הדעות שנתגלעו במכבי העולמי, באשר לאופי שיש להקנות למכביה, חלו התפתחויות חמורות בא"י, שסיכנו את עצם קיומה: בתשעה באב תרפ"ט פרצו המאורעות ליד הכותל המערבי והתפשטו לכל יישובי א"י, מלבד טבריה. מאות אנשים נהרגו וחברי המכבי התייצבו ולקחו חלק ב"הגנה". את מקומו של הלורד פלומר, כנציב עליון בא"י, תפס סיר רוברט צ'נסלור, איש השרות הקולוניאלי הבריטי, שנתגלה עד מהרה כבעל נטיות לטובת האוכלוסיה הערבית ועוין הציונות.
קיומה של המכביה בתאריך המיועד התאפשר לבסוף בימיו של הנציב העליון הבא, סיר ארתור ווקופ, שהחליף את צ'נסלור בסתיו 1931 ופתח את שנות "תור הזהב" של הישוב היהודי בא"י. (השם שונה ל"מכביה" לאור עצתו של הסופר ק.סילמן, אשר המליץ על שם בעל אופי עבר).
ווקופ אהד את הספורט העברי ואת הישגי התנועה הציונית בא"י, ופרש חסותו על משחקי המכביה, בתנאי שזו תארח גם קבוצות של ערבים ואנגלים.
שתי משלחות של רוכבי אופנועים יהודים יצאו מת"א ל"מסע תעמולה" ברחבי אירופה: הראשונה בשנת 1930, מת"א לאנטוורפן, והשנייה מת"א ללונדון, שנה מאוחר יותר. יקותיאלי עצמו השתתף במשלחת אופנועני הנוער. במסע השני, שהתקיים בין ה- 10 במאי ל- 16 ביולי 1931, עברו רוכבי האופנוע 9,375 קילומטרים - ממדבר סיני, דרך קהיר, אלכסנדריה, סלוניקי, גורניה-ג'ומיה, סופיה, בלגרד, נוביסד, אוסיאק, זגרב, וינה לינץ, נירנברג, פרנקפורט, מץ ופריז, ועד לונדון, ברייטון, לידס, מנצ'סטר, גלזגו, ברמינגהם וביירות. אל כל הערים האלה הובא דבר המכביה, אשר הייתה עתידה להיערך באביב 1932 בארץ-ישראל, והמוני חברים נלהבים הביעו רצונם להשתתף ב"אולימפיאדה היהודית". ומכאן הכל היה היסטוריה...
וכיום
המכביה, אירוע הספורט היהודי הגדול ביותר בעולם, מתרחשת אחת לארבע שנים בישראל. במוקד המכביה, המכונה גם 'האולימפיאדה היהודית', עומדים ערכי תנועת מכבי העולמית – מרכזיותה של מדינת ישראל בהווית העם היהודי.
למכביה מספר מטרות מרכזיות: לחבר ספורטאים יהודים צעירים מכל רחבי העולם בישראל, תוך כדי הקפדה על הרמות הספורטיביות הגבוהות ביותר וחיזוק הקשר של המשתתפים למדינתישראל והעם היהודי. במכביה מתקיימות תחרויות בארבעה קטגוריות שונות: פתוחה, צעירים, מאסטרס ופרא-אולימפיים. קטגוריית הצעירים פתוחה לגילאי 15-18, קטגוריית המאסטרס מיועדת לאנשים מגיל מבוגר יותר המעוניינים להשתתף בתחרויות, והקטגוריה הפתוחה מיועדת לספורטאים הבכירים והמובילים ביותר בכל ענף ספורט - ההשתתפות מותנית בהשגת הקריטריונים המקובלים בענף בו הם מתחרים. ספורטאי המעוניין להתחרות במכביה, חייב להיות חלק מאחת המשלחות כשכל משלחת מייצגת מדינה מסוימת - צרפת, הונגריה, אוסטרליה וכו'.
במהלך השנים השתתפו במכביה ספורטאים רבים שזכו במדליות זהב באולימפיאדות ובאליפויות העולם. ביניהם ניתן למנות את מארק שפיץ, לני קרייזלבורג, ג'יסון ליזק, מרילין רמינופסקי, מיטץ' גיילורד, אבי גרוספילד, אגנס קלטי, ולרי בילנקי, קרי סטרונג, ארני גרונפלד, דני שייס, לארי בראון, ג'ורדן פריד, נט הלמן, דולף שייס, קרינה בנינגה, ליליאן קופלד, גארי אשוורף, גארי גובנר, אנג'לה בוקסטון, בראד גילברט, ג'ולי הלדמן, אלן פוקס, ניקולס מאסאו, דיק סביט, דייב בלקבורן, אנג'ליקה רוזנאו, סרגי חרניקוב, ואדים גוטזייט, מאריה מזינה, אייזק ברגר, פרנק ספלמן, פרד אוברלנדר, הנרי וויטנברג, מדיסון גורדן לביא, ברוס פליישר, אדם בכר, בוריס גלפנד, יוהדית פולגר, אליזבט פודי, שארון ר. שוויד, אירווין קוטלר, גו'נטן בורנשטיין, סטיב מארש טורמה ושון ליפמן.
בנוסף להיותם אירועי ספורט מהדרגה הראשונה, תחרויות הספורט מקדשות גם את הערכים של משחק הוגן, כבוד הדדי, ניצחון הגוף והרוח ורדיפה אחר מצוינות. אירועי הספורט והאירועים החברתיים שמתקיימים במהלך המכביה מחברים יחד קרוב לעשרת אלפים ספורטאים יהודים מכל רחבי העולם כל ארבע שנים.
לצד אירועי הספורט, המכביה מציעה גם שורה ארוכה של אירועים חברתיים, המציעים חוויות בלתי נשכחות בכל רחבי ישראל, ועם אנשים מכל רחבי המדינה.