המכביה ה-7

1,200 ספורטאים מ-25 מדינות השתתפו במכביה השביעית, בה הרמה הספורטיבית הגיעה לשיאה מבין כלל המכביות שנערכו לאחר מלחמת העולם השנייה. בפעם הראשונה הגיעו משלחות מוונצואלה ופרו, וברגע האחרון (בפעם הראשונה והאחרונה) - גם מאירן. המשלחת הטורקית, לעומת זאת, נעדרה מהמכביה בעקבות סירובו של משרד החוץ הטורקי לתת היתר יציאה לשחקני נבחרת הכדורסל. 

במכביה זו, על כל 22 ענפיה, נשברו הרבה משיאי המכביה השישית. ארה"ב הופיעה עם משלחת גדולה בת 200 ספורטאים שהפגינו רמה הישגית גבוהה במיוחד בבריכת השחייה (14 מדליות זהב ב-18 משחים לעומת 3 מדליות זהב של ישראל ומדלית זהב נוספת של ג'ון סטארק האוסטרלי). מארק ספיץ בן ה-15, בהופעתו הראשונה במכביה, זכה ב-3 מדליות זהב וקבע 3 הישגים חדשים. שחיינית אמריקאית בולטת נוספת הייתה מרילין רומנובסקי, בעלת מדליית כסף אולימפית. האתלטית הדרום-אפריקאית לוריין לוצוף זכתה ב-3 מדליות זהב, וחנה צדיק (לימים - שזיפי, אחת הספורטאיות הגדולות בישראל), ניצחה בריצת ה-800 מטר. לראשונה, הופיע במשחקי הכדורסל הספורטאי המבטיח טל ברודי, רק בן 22 ועדיין חובב (כשחזר לארה"ב, אחרי המכביה, הצטרף לליגה מקצוענית במדי "בולטימור"). 

הספורטאים שוכנו בכפר המכביה, בה הוקם באותה השנה בית כנסת שדה בפקודת צה"ל. האצטדיון ברמת גן הורחב ל-53 אלף מקומות ישיבה. מאות אלפי מטרים מעוקבים של אדמה הועתקו ממקומם, הוקמו סוללות ענק ונבנו מנהרות מעבר לצופים. באצטדיון נחנך מסלול האתלטיקה המשוכלל ביותר בארץ, עם שלושה בורות קפיצה (2 למרחק ו-1 לגובה). גם מתקני ההלבשה שופרו והורחבו. בצידי האצטדיון הוכשרו שטחי חנייה ענקיים, ורגע לפני פתיחת תחרויות השחייה הוכשרה גם בריכת "גלית" ביד אליהו, מאחורי אצטדיון הכדורסל. תחרויות הכדורסל התקיימו בשישה מגרשים, המרכזי בהם - אצטדיון יד אליהו. תחרויות הכדורגל נערכו ב-5 ערים שונות. במגרש הכדורסל המודרני נערכו גם תחרויות האגרוף והג'ודו, ו-8 ענפי ספורט המתקיימים באולמות רוכזו הפעם במגרשי התערוכה. ברמת גן נבנו מגרש הכדורת ומטווח הירי הראשון בישראל ברמה בינלאומית. ענף הג'ודו היווה את אחת האטרקציות המרכזיות במשחקים – 13 מדינות הודיעו על השתתפותן, לאחר שבמכביה השישית נערכו תחרויות הג'ודו רק במסגרת מצומצמת, באחד ממחנות צה"ל. ענפי הגולף וצלחות החרס נתנו במכביה זו את הופעת הבכורה.

המופעים ומשחקי הספורט של המכביה צולמו במלואם על ידי שירות הטלוויזיה של מערב גרמניה ושודרו ברשת המרכזית, בתכנית מיוחדת שהוקדשה ל"אולימפיאדת היהודים". הולנד, בלגיה, צרפת, אוסטריה ושוויץ רכשו את זכויות השידור. טקס הפתיחה, שהתחיל באופן מסורתי מברכת הנשיא, זלמן שזר, כלל חידוש מרגש: משמר הדגל שהורכב מ-12 ספורטאים - שני מצטיינים מכל מכביה, החל מהראשונה. צנחנים מצה"ל הופיעו בצניחת ראווה היישר למרכז האצטדיון. בטקס הנעילה, שנחתם כמיטב המסורת במשחק כדורגל (הפעם - בין נבחרת ישראל ל"טורינו" האיטלקייה, בניצחון ישראלי), צעדו הספורטאים, כשהם מסודרים, לראשונה, לפי ענפים ולא לפי מדינות. ארבעה אתלטים מקניה, מהטובים בעולם, הוזמנו להשתתף בתחרויות הראווה ביום הנעילה, עם סיום התחרויות הרשמיות. 

מארגני המכביה נתקלו, כתמיד, בקשיי מימון ובאדישות המוסדות - הממשלה השתתפה ב-8% בלבד מהתקציב (4,200,000 לירות ישראליות). הסוכנות, קק"ל וקרן-היסוד לא השתתפו בתרומות. לפחות 10,000 תיירים הגיעו לארץ לכבוד האירוע ובאותה השנה נבנה משכן הכנסת החדש בירושלים ולעיר נבחר ראש עיר חדש - טדי קולק.