המכביה ה-10

ביולי 1977, בעיצומו של קיץ חם במיוחד, התקיימה מכביית העשור. העיתוי: ערב המהפך הפוליטי ועליית הימין, בראשותו של מנחם בגין, לשלטון, לצד ביקורו ההיסטורי של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בירושלים. בתקופה זו מדינת ישראל נהנתה מאהדת התקשורת העולמית – בעקבות מבצע אנטבה המוצלח שנה קודם לכן, זכייתה של רינה מור בכתר מלכת היופי העולמית והזכייה הבלתי נשכחת של מכבי תל אביב בגביע אירופה לאלופות בכדורסל, שגברה בנקודה אחת בלבד על מובילג'ירג'י וארזה האיטלקית (77:78).  

במכביה זו הוכפל כמעט מספר המשתתפים, בהגיעו ל-2,700 ספורטאים מ-34 מדינות, כולל משלחות מנורבגיה, יפן, איי-הבתולה, ג'מאיקה ואקוודור ואפילו אתלט אחד שהגיע מבוליביה. תכנית המשחקים הורחבה ל-28 ענפים וכללה הפעם גם תחרויות בבדמינטון, קארטה, קט-רגל, וכן - ברידג' ושחמט, ענפים שאינם במסגרת הפעילות הרגילה (בתוכנית המשחקים האולימפיים בסיאול ב-1988, לשם השוואה, נכללו רק 23 ענפי ספורט). תחרויות הרכיבה על אופניים הוצאו סופית מרשימת ענפי הספורט.  

50,000 צופים נכחו במצעד המרשים של המשלחות בטקס הפתיחה, בנוכחות נשיא המדינה וראש הממשלה יצחק רבין, שהסתיים במפגן מרהיב של צניחה חופשית. ראשוני המכבים, מדור המייסדים, צעדו בקבוצה נפרדת. התחרויות התקיימו בכל חלקי הארץ, כאשר ענפי הכדורגל, שחייה, טניס, טניס-שולחן, התעמלות והרמת משקולות היוו את שיאם הספורטיבי. לא פחות מ-55 שיאי מכביה נשברו במכביה זו, ביניהם רוב שיאיו של ספיץ. ישראל שלטה בענפים הקבוצתיים, פרט לטורניר הכדורסל בו ניצחו האמריקאים לאחר קרב שקול, 91:92. האמריקאים שלטו, ללא עוררין, בבריכה, בעוד שעל מסלול האתלטיקה הקלה קראו עליהם האתלטים האוסטרלים תיגר. ענף הטניס טען לבכורה, עם השתתפותן של 18 מדינות בתחרויות הרגילות ו-10 מדינות בטורנירים למסטרס. ענף ההתעמלות זכה להתעניינות מיוחדת, כשבנוסף למתחרים הופיעו גם קבוצות מתעמלים זרות מדנמרק, צרפת, גרמניה והולנד בהופעות ראווה מיוחדות. הספורטאים נהנו ממתקנים חדשים, כמו הבריכה האולימפית שנבנתה באוניברסיטת תל אביב. תחרויות הטניס נערכו באפקה, תחרויות ההתעמלות - בהיכל הספורט בחיפה, ותחרויות אחרות התקיימו במתקני ספורט בקיבוצים השונים. 

בין הספורטאים בלטו במיוחד: ק. קרינג, עם שיא חדש בקרב עשרה (6859 נקודות), השחיינית האמריקאית ואנדי ויינברג, זוכת הארד במונטריאול ל800- מטר חופשי, האצנית הקנדית הוותיקה אביגיל הופמן, מהטובות בעולם בריצת 800 מטר, הוונצואלית אליזבט פופר, אלופת הקאריביים בטניס שולחן, אלוף אוסטרליה בהרמת משקולות (משקל חצי כבד) - אייבן כץ, וכדורסלן נבחרת ארה"ב ארני גרינפלד, שזכה עם קבוצתו במדליית הזהב במשחקים האולימפיים במונטריאול. נבחרת בריטניה העמידה כדורגלנים מצטיינים למכביה, ביניהם שחקן הקבוצה המקצוענית "הרפורד יונייטד", ריקי ג'ורג'. בין הספורטאים הישראלים בלטה השחיינית ענת פרקש, שגרפה שתי מדליות זהב במשחי ה-100 וה-200 מטר חזה. האתלטיות הישראליות מירה בולובה, דיאן הופרט ואסתר רוט שחמורוב היו הדומיננטיות על המסלול (3 מדליות זהב לשחמורוב). מיקי ברקוביץ', תקוות אוהדי הכדורסל תוצרת "כחול-לבן", בלט במגרש הכדורסל לצד חבריו, מוטי ארואסטי, בארי לייבוביץ', סטיב קפלן ופיני חוזז. 

תקציב המכביה העשירית (אשר הסתיימה בגירעון של 870 אלף לירות ישראליות)  עמד על 16.5 מיליון לירות ישראליות, מתוכם גויסו 700 אלף לירות ישראליות ממוסדות ציבוריים ו-100 אלף מפרסומת מסחרית. 

במכביית העשור הושם דגש מיוחד על היותה אירוע לאומי-חברתי המוני. מלבד האירועים הספורטיביים, במהלך מכביה זו נערכו גם מפגשים חברתיים, מופעי גאלה וטיולים. במסגרת האירועים הנלווים נערך כנס עולמי של משתתפי המכביה הראשונה, כולל דמויות כמו ניקי הירשל, האלוף במיל' בן גל ויצחק הרשלר. ערב הפתיחה קוימו שתי השתלמויות מקצועיות של השופטים הבינלאומיים שניהלו את התחרויות במכביה זו ושל המאמנים מישראל ומחו"ל. לראשונה, התקיימה תערוכה בינלאומית ייחודית של ציורי ילדים בנושא "מן המכבים ועד המכביה", בהשתתפות ילדים מ-21 מדינות. הציורים הנבחרים הוצגו במוזיאון תל אביב. סמינרים בינלאומיים שנערכו במקביל לימי התחרויות בנושאי הרפואה וההיסטוריה של החינוך הגופני והספורט היהודי זכו להשתתפות ערה. במכביה העשירית התגלתה תופעה כאובה שהייתה מנוגדת לרוח מכביות העבר: בניגוד ל"מכביות העלייה", ניכר במכביה זו אחוז גדול של "יורדים" ובני יורדים מקרב הספורטאים שהגיעו מחו"ל, כחלק מתופעה כללית יותר שהתעוררה בציבור הישראלי באמצע שנות ה-70. זאת, על אף שמארגני המכביה, עשו, כמו תמיד, כל שביכולתם לטובת קירוב לבבות הספורטאים מחו"ל לארץ האבות.