המכביה השנייה
כ"ח באדר – ז' בניסן, תרצ"ה
1,350 ספורטאים מ-28 ארצות השתתפו במכביה השנייה, והתחרו ב-18 ענפי ספורט. בפעם האחרונה לשנים רבות הופיעו נציגים ממדינות מרכז ומזרח אירופה - אסטוניה, דנציג, יוגוסלביה, ליטא, לטביה, פולין, צ'כיה, והונגריה, וממדינות ערב - מרוקו, לוב, מצרים וסוריה. משלחת דנציג צעדה בנפרד ממשלחות מכבי פולין וגרמניה, ברוח העימות הפוליטי בין אותן מדינות שהסעיר אז את היבשת. משלחות מאיטליה, בלגיה, הולנד, טורקיה, צרפת ודרום אפריקה הופיעו לראשונה, כאשר ברגע האחרון הפתיעה קבוצת ספורטאים מכובדת מגרמניה את מארגני המכביה, והודיעה כי קיבלה אישור להצטרף למשחקים.
הימים ימי עליית היטלר לשלטון בגרמניה (1933) שהטילו צל כבד על אירופה כולה. בארץ-ישראל המשיך שלטון המנדט הבריטי להגביל את מספר אשרות-העלייה לארץ, ורבים ממשתתפי המכביה, במיוחד מקרב המשלחות מבולגריה ופולין, ניצלו את ההזדמנות להישאר בא"י. אפילו חברי תזמורת כלי-הנשיפה מבולגריה, שהגיעו להשתתף בטקסי הפתיחה והנעילה, נשארו כולם, וכאשר הדגלים הורדו מראש התורן בתום המכביה - נארזו כלי התזמורת ונשלחו חזרה לבולגריה, לבדם.
המכביה השנייה, כמו הראשונה, נערכה באביב. בעוד ההכנות לזו הראשונה נמשכו שלושה חודשים בלבד, הרי שעריכתן לקראת המכביה השנייה נמשכה כשנה, מה שהגדיל באופן ניכר את ההוצאות. המכביה סבלה מבעיה תקציבית חמורה. למכבי ישראל "התקציב הספיק בקושי לבולי-הדואר", לכן הוחלט, כי מכביה זו תיתמך ע"י מכבי העולמי, כשמכבי א"י מנצחת על הביצוע. נשיאות ההסתדרות ארגנה מגבית גדולה לקרן המכביה. משרדי מכביה מיוחדים נפתחו למטרה זו בלונדון, אלכסנדריה, ברלין, ורשה, פראג ות"א. מגבית מיוחדת אורגנה בדרום אפריקה, לטובת האצטדיון בת"א. מכביה זו הוכיחה, כי ניתן למלא שק ריק ממזומנים בתוכן שווה ערך לאומי-חינוכי-ספורטיבי. את הכרטיסים למשחקים, אגב, ניתן היה לרכוש בתל-אביב, בבית-מסחר לפסנתרים ובבתי-המרקחת!
א"י אותה שנה נהנתה מגאות כלכלית יחסית. העיר ת"א גדלה ונסללו רחובותיה הראשיים. גם האצטדיון גדל ונוספו לו מקומות צפייה רבים. למרות התנגדותה של משטרת המנדט הבריטי, נערך ברחובות העיר מצעד מרשים של משתתפי המכביה וסוקר ע"י הלורד מלצ"ט, נשיא הכבוד של הסתדרות מכבי העולמי.
המכביה השנייה העניקה לישוב את בריכת השחייה הראשונה (50 מטרים) בשכונת בת-גלים בחיפה, ששימשה לתחרויות עד המכביה הרביעית. ההמנון שחיבר יגאל כספי נבחר מבין 15 המנונים מוצעים והושר בטקסי הפתיחה והנעילה. בשנה זו נוספו ענפי ספורט רבים וחשובים למשחקים הרשמיים, ביניהם: ג'ודו, אופניים, הרמת משקולות, חתירה, כדורעף וקליעה למטרה. ענפי הכדוריד והכדורסל, שלא התקיימו באותה מכביה, הוחזרו לרשימה במכביה השלישית, בעוד ענפי הרכיבה והאופנועים הוצאו סופית מהתחרויות. בין הספורטאים בלטה האתלטית האמריקנית ליליאן קופלנד, שלקחה את המדליות המוזהבות בזריקת דיסקוס (37.38 מ'), הטלת כידון (36.92 מ') והדיפת כדור-ברזל (12.32 מ').בגמר התחרויות דורגה אוסטריה במקום הראשון, עם 399 נקודות, אחריה גרמניה עם 375.3 נקודות וא"י עם 360.5 נקודות.
שתי המכביות הראשונות נערכו בימי המנדט הבריטי בא"י וזכו לכינוי "מכביות העלייה", בזכות מאות הספורטאים ממדינות מזרח ומרכז אירופה שניצלו את ההזדמנות להישאר בארץ בתום המשחקים. שתיהן היו הרבה יותר מסתם מפעל ספורטיבי - הן היו חלק ממכלול שלם של המפעל הציוני-לאומי-תרבותי, למעלה מעשור לפני קום המדינה.