המכביה השמינית 1969 | 28 ביולי - 7 באוגוסט

המכביה ה-8
י"ג - כ"ג באב, תשכ"ט

המכביה השמינית הייתה המכביה הראשונה בה הייתה ירושלים לעיר מאוחדת. הניצחון הישראלי ביוני 67' עורר גלי אהדה בתפוצות, וצעירים רבים נמשכו לארץ. 1,450 ספורטאים, מ-27 מדינות, השתתפו במשחקים, והתחרו ב-22 ענפי ספורט. המכביה התרחשה בזמן שבגבולות וישובי הספר נמשך עדיין מחול הדמים, אך אפילו התקריות ברמת-הגולן, המרדפים בבקעת הירדן ומלחמת ההתשה בסיני לא הרתיעו את הספורטאים  להגיע ארצה לתחרויות. טקס הפתיחה המכובד, בסימן העלייה והקליטה, היה יותר מביטוי מוחשי לסיסמה, כי ההצגה חייבת להימשך בכל תנאי. שוב לא הופיעו נציגים ממדינות שמאחורי "מסך הברזל" וממדינות מוסלמיות, כולל אירן. לעומת זאת, לאחר הפסקה ארוכה, חידשו נציגים מגרמניה ומיוון את השתתפותם תחת סמלי מדינותיהם. 

אירוע ספורטיבי זה חרג מעל ומעבר למה שניתן היה לצפות מעם קטן, שאצבעו האחת נתונה על ההדק וידו האחרת קולעת לסל.  למשתתפים נכונה חוויה אישית עצומה, כאשר ניתן להם, לראשונה, לגשת לכותל המערבי בעיר העתיקה בירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו. כל ספורטאי המכביה עלו לרגל לכותל והשתתפו מאוחר יותר בטקס מרשים שנערך בהר הצופים, בהשתתפותו של יגאל אלון ז"ל, אז - שר הקליטה. בעקבות האירוע החליטו מארגני המכביה להעתיק, באופן קבוע, את טקסי הנעילה מאיצטדיון ר"ג לעיר הבירה. הייתה זו הפעם הראשונה בה הוזנק הלפיד מקברות המכבים ממש (עד 67' אסור היה להביא למקום משלחות, בגלל קרבת המקום לגבול הירדני), ויוסף יקותיאלי התכבד בהדלקת הלפיד, שנישא ע"י הכדורסלן המצטיין אמנון אבידן בטקס הפתיחה. 

המכביה השמינית זכתה להד רחב בתקשורת העולמית - בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה. משמר דגל המכביה הורכב מ-7 ספורטאים יוצאי מדינות שאינן יכולות להשתתף במשחקים מטעמים מדיניים. אותו חודש באותה שנה נחל האדם את ניצחונו הגדול, כשניל ארמסטרונג ואדווין אולדרין נחתו על הירח.

בריכה חדשה נחנכה בשכונת יד-אליהו ת"א, ורבים באו לצפות בנסיך הבלתי מעורער מהמכביה הקודמת -מארק ספיץ, שהצדיק פעם נוספת את התואר וזכה ב3- מדליות זהב במשחים אישיים וב-3 נוספות, במשחים קבוצתיים (ועתידו  עוד לפניו - ספיץ עתיד היה לזכות ב-7 מדליות זהב אולימפיות במשחקים האולימפיים, מינכן, 1972). אל שפיץ הצטרפה הפעם גם אחותו הצעירה ננסי, שהוסיפה למניין המשפחתי מספר מדליות זהב ומדליית כסף אחת. האצנית הישראלית אסתר שחמורוב האפילה על כל יריבותיה וגרפה 3 מדליות זהב במסלול האתלטיקה. ספורטאים בולטים נוספים - האצן האמריקאי המצטיין הארולד רוטמן, האצנית הקנדית אביגיל הופמן, שיאנית העולם בשחייה בגב קארין מיור, הודף כדור הברזל סטיב מרכוס ואלוף העולם בג'ודו - אנטון חיזניק. במגרש הטניס הצטיינה ג'ולי הלדמן, אלופת וימבלדון. הכדורסלן המצטיין טל ברודי עלה לארץ מיד עם תום שירותו הצבאי בארה"ב, בשמשו דוגמא אישית לכל הספורטאים היהודים בחו"ל. בעזרתו ניצחה הנבחרת הישראלית את הקבוצה מארה"ב בניצחון מרשים ביותר - 74 : 70. 

התקציב הכולל של המכביה השמינית הגיע ל2- מיליון לירות. משרד החינוך והתרבות נרתם לסייע לוועד המארגן בגיוס מקורות מימון, בין היתר - מהאוצר, ממשרד הקליטה ומהסוכנות היהודית, ותמך, כמו-כן, בנבחרת ישראל במכביה. מוסדות הספורט מימנו כמחצית מההוצאות. במכביה זו הופיעה, לראשונה, ביקורת עניינית על רמתם הספורטיבית של התחרויות והמשחקים. המכביה נערכת בסימן ירידתו האיכותית של הספורט היהודי בעולם, והחל להסתמן, ביתר שאת, היעדרם של כוכבי ספורט יהודים בקנה-מידה בינלאומי בעולם המערבי (ספורטאים יהודים מהארצות הסוציאליסטיות לא הורשו ע"י השלטונות להשתתף במכביה). גם ישראל לא עשתה די לשיפור המקצועיות: את נבחרת הכדורגל, למשל, הרכיבו צעירים (נוער), בעוד הנבחרת הרשמית יצאה אותה עת למשחק בקפריסין. מספר המשתתפים הישראלים - כרבע מסך כל הספורטאים - הוגדר כ"תשובה כמותית לאיכות בלתי הולמת...".